סניפי דומינו'ס פיצה רמת גן

על סניפי רמת גן

רמת גן ידועה בזכות הסביח. כולם בעיר יודעים איפה לקנות סביח ואצל מי. אבל פיצה? זה כבר משהו אחר לגמרי. ז'בוטינסקי וביאליק, ארלזורוב וקרניצי, בכל רחוב אפשר למצוא פיצריה, וברחובות הגדולים 3-4 פיצריות לפחות. אבל מה עושה מי שלא מוכן להיכנע למתכון הידוע של 'בצק + רסק עגבניות מיימי + גבינה צהובה = פיצה'? מרים את הטלפון ומזמין. הרמת גנים רגישים לפיצה שלהם בדיוק כפי שהם רגישים לסביח: או שהם קונים חיקוי, או את המקור. או פיצריית שלמה - או דומינוס פיצה ברמת גן. ביניים - אין. חייו של שליח פיצה ברמת גן קשים מנשוא. במרחק שבין העלייה על הטוסטוס לבין הדפיקה בדלת, צריכות לחלוף כמה שפחות דקות. בכל דקה שעוברת הוא חושב לעצמו איך להימנע מתאקלים עם הלקוח. פיצה קרה מבאסת לא רק את הלקוח הרעב אלא גם את השליח המיוזע. כשהוא עולה לבית, ברור שהערב של האזרחים התמימים מצדה השני של הדלת תלוי רק בו. חשבו על ילדים רעבים, אם בוכייה ואב עצבני - ותבינו ששליח דומינוס פיצה ברמת גן מציל לעתים משפחות. העבודה של שליח פיצה בעיר הזו לא דומה לשום מקום אחר. לעיתים קרובות הוא מגלה שהמרחק בין הטוסטוס לדלת הדיירים הרעבים גדול מהמשוער. רק ברמת גן ניתן להגיע למספר הבית, ואז לעבור עוד כמה כניסות עד שמגיעים ליעד. קשה להבין מי החליט לבנות שורה של בניינים עם ארבע או חמש כניסות, אבל השליח נדרש לא רק לכושר גופני אלא גם לגמישות ותושיה. מספרי בתים מטושטשים, כניסות נסתרות, שכנים חשדנים - כל אלה יכולים לגרום לשליח דומינוס פיצה ברמת גן למצוא עצמו עם פיצה רותחת ביד, בקבוק קוקה קולה בצד, בין לחם השום לקרם בוואריה, ולשמוע את התלונה הרגילה: "כבר עברו 10 דקות, איפה הוא?!". בכלל, כל דקת המתנה לשליח מרגישה כמו נצח. אצל רמת גנים בפרט, שליח הפיצה נדרש להיות על-אנושי: לאפות, לארוז, לנסוע, לטפס, לחפש ולהביא את הפיצה. שלמה מהפיצרייה כבר היה שמח לשלוח לכם בצק אפוי עם עגבניות וקצת גבינה בחמש דקות. אבל האמת, מי רוצה לראות משחק כדורגל עם הבצק של שלמה? הפיצה הכי טובה ברמת גן! הזמן עכשיו!